כשהייתי ילד קראתי ספר על הממציא המפורסם תומאס אלווה אדיסון. הספר תיאר בצורה נלהבת את גאונותו של הממציא ואני נפלתי בקסמו והערצתי במך שנים את אדיסון. רק כשגדלתי גיליתי שאדיסון לא היה בן אדם כל-כך טוב כמו שחשבתי. הוא היה אמנם גאון אך גם מנוול לא קטן. אולי לכן אני מתלהב מאוד מכל מנורת לדים שאני רואה: מדובר בעוד ניצחון קטן על אדיסון, עוד פגיעה במורשת שלו.

כמובן שאינני יכול להכחיש את החשיבות של אדיסון בקידום הטכנולוגיה שכה התרגלתי לה ולנוכחות שלה בחיים שלי. ההמצאות המיוחסות לאדיסון או כאלה שהוא שכלל כוללות את הפונוגרף (אבי הפטפון), הטלגרף, הטלפון, הדינמיט, המצלמה ועוד; סך הכול היו בבעלותו של אדיסון יותר מאלף פטנטים. אלא שרבות מההמצאות ורבים מהשכלולים של אדיסון היו מבוססים על המצאות של אנשים אחרים שלעיתים אדיסון ניצל בצורה לא הוגנת. המאבק שלו כנגד ניקולא טסלה הוא סיפור ידוע. טסלה עבד אצל אדיסון אבל לא קיבל תמורה על עבודתו והוא לא סלח לאדיסון על כך. כאשר הוא המציא את זרם החליפין, אדיסון נלחם נגדו ונגד שותפו בצורה תקיפה ומלוכלכת.

אחת הדוגמאות להמצאה שמיוחסת לאדיסון היא נורת הליבון. למעשה אדיסון שכלל המצאה קיימת והפך אותה למעשית יותר. כמובן שאי-אפשר לזלזל בתרומה של אדיסון לפיתוח נורת הליבון ולעובדה שהיא האירה את הבתים שלנו במשך שנים. עם זאת ההמצאה של נורת לדים מבשרת על סוף העידן של נורת הליבון. נורת לדים היא חסכונית יותר בחשמל, בעלת אורך חיים ארוך בהרבה מנורה רגילה והיא גם יותר בטוחה. כיום כבר נשמעים קולות לאסור על היצור של נורות ליבון ולעודד את השימוש בכל מיני גופי תאורה שאינם משתמשים בנורה זו. באוסטרליה, לדוגמא, כבר הוכרז שהייצור של נורות ליבון ייאסר בקרוב מאוד. ניתן לשער, אם כן, שהמצאה זו של אדיסון הולכת להיעלם מהעולם בעתיד הנראה לעין ואולי יש בכך מעין נקמה של ההיסטוריה בממציא המפורסם. האין זה סוג של קארמה?

המאבק בין נורת לדים ונורת ליבון הוא מאבק שהוכרע מראש כיוון שלנורת הליבון לא היה סיכוי מול היתרונות הרבים של נורת לדים. אין בכוונתי להיות כפוי טובה כלפי הנורה שהאירה את חיי מאז שנולדתי אבל אין גם צורך להיות יותר מדי נוסטאלגי. נורת הליבון המפנה אתת מקומה למיני גופי תאורה שבהם מותקנת נורת לדים או נורה מסוג אחר איננה נושא לגעגועים רבים כשם שאין צורך להתגעגע לימים שבהם אנשים מתו מזיהום פשוט או משאר מחלות שהועברו מהעולם על-ידי המדע המודרני. ההתקדמות שמסמלת נורת לדים מפצה בהחלט על כל רצון לשקוע בנוסטאלגיה כלשהי לימים שבהם לא הייתה לנו מנורת לדים או גופי תאורה אחרים עם נורת לדים.

כך חולפת לה תהילת עולם: בעוד המצאותיו של אדיסון הולכות ונעלמות – הטלפון מפנה את מקומו לטלפון הנייד, הפונוגרף עבר מהעולם ואולי גם הדינמיט כבר איבד את חינו – המצאותיו של טסלה נשארות עימנו. זרם החילופין הוא זה שמאפשר לכל נורת לדים להאיר את הבית או את הרחוב והוא מזכיר לנו שההיסטוריה היא זו ששופטת אותנו בסופו של דבר.