לפעמים צריך לעצור לרגע את המסע שלנו דרך החיים ולהסתכל רגע ארוך מסביבנו. לפעמים צריך לבחון את כל אותם החפצים שמרהטים את החיים שלנו, שיוצרים את המציאות שבה אנו חיים. קחו לדוגמא תאורת לדים, אחד הנושאים המרכזיים של הבלוג הזה. כל-כך התרגלנו למציאות שבה יש לדים בכל מקום שאנחנו מחמיצים שיעור חשוב על העולם שבו אנו חיים, על הצורה שבה אנו חיים בעולם וחווים אותו יום יום.
רוב האנשים, רוב הזמן וברוב המקומות נעים דרך המציאות מבלי להקדיש לה יותר מדי תשומת לב. האדם מן הישוב אינו עוצר כשהוא רואה, לדוגמא, גופי תאורה ותוהה איך בדיוק הם עובדים, איזה סוג של לדים מותקנים בהם ואיך בדיוק ייצרו אותם. הוא חולף ליד לדים, עובד לצידם, משתמש באור שלהם ולא מקדיש לכל יותר מדי מחשבה. ייתכן ורק כך מתאפשר הקיום האנושי בעולם שבו אנו חיים. אם היינו מתעכבים ליד כל חפץ – ממנורת לדים ועד כסא ומפרח פורח ועד רמזור – הרי שלא היינו יכולים לתפקד, לעבוד, להביא אוכל הביתה ולגדל משפחה לתפארת. הקיום האנושי אפשרי רק כיוון שאנחנו יכולים לזרום דרך העולם מבלי להתעכב על הפרטים שמרכיבים אותו.
ההצלחה של טכנולוגיה, ניתן לומר, היא בכך שהיא לא מחייבת אותנו להתעכב עליה או בגללה. ההצלחה של טכנולוגיה היא בכך שיא הופכת לחלק פשוט של החיים שלנו ואנחנו כבר לא שמים לב לקיום שלה בכלל. אם לדים היו דורשים את ההתייחסות שלנו כל רגע ורגע הרי שהם לא היו ממלאים את תפקידם. אפילו מחיות המחמד שלנו אנחנו מצפים שהם יעזבו אותנו בשקט לפחות חלק מהמזמן. אפילו מהילדים שלנו אנחנו מצפים שהם יצליחו להעסיק את עצמם ולא ידרשו מאיתנו תשומת לב ללא הפסקה. הדבר נכון פי כמה וכמה כשמדובר בטכנולוגיה שבה אנחנו עושים שימוש. אנחנו מצפים שתאורת לדים תעבוד בלי בעיות; אנחנו רוצים גופי תאורה שלא זקוקים לתשומת הלב שלנו. במידה ומדובר בטכנולוגיה שדורשת יותר מדי תשומת לב הרי שנאבד בה עניין במהירות ונעזוב אותה לאנחות.
כך מתבטאת ההצלחה של טכנולוגיה מסוימת: היא נעלמת מאיתנו. הדברים המוצלחים באמת שהטכנולוגיה מייצרת עבורנו הם סמויים מהעין. אין זה אומר שאנחנו לא רואים לדים בכל מקום או שאנחנו עיוורים לקיומם של גופי תאורה. עם זאת אנחנו לא ממש מודעים לקיום שלהם ואנחנו למעשה מקבלים אותם כמובנים מאליהם, כחפצים שאינם זקוקים לנו כדי להתקיים. אפשר לומר שההתרגלות לתאורת לדים משכה מסך שקוף למחצה בינינו לבנם והם הפכו לחלק בלתי נראה מהנוף שנשקף לעיננו.
יתר על כן, גופי תאורה שאנחנו מתקינים בכל מיני מקומות – בבית או בעבודה, בחלל פרטי או ציבורי – נועדו לעצב באמצעות אור את הסביבה שלנו. לא די בכך שאנחנו כמעט עיוורים לקיומה של תאורת לדים, אנחנו כמעט עיוורים לעובדה שעיצבנו את החלל מחדש. אנחנו אולי מתרשמים לעיתים מהמראה היפה של איזשהו חלל מעוצב אבל אנחנו לא מודעים לכך כל רגע ורגע. זה כמעט עצוב: הצלחה של גופי תאורה ושל תאורת לדים כל-כך גדולה שהיא גורמת להם להישכח מהעין ומהלב.